
מסע הצ'קרות דרך עיניו של ה-NLP
בפעם הראשונה ששמעתי את המילה צ'קרה, ישר עלה לי דימוי של נזיר הודי עם גלימה, נמצא על פסגת הר, עוצם עיניים, צם ונמצא במדיטציה עמוקה למשך שעות. זה נראה לי משהו רחוק ומעורפל. אך ככל שקראתי והתעניינתי בנושא, מצאתי, כמו הרבה דברים, את הקשר לעולם ה NLP.
הצ’קרות הן הרבה מעבר למושג רוחני מעורפל – הן מהוות מפת דרכים עתיקה לחיבור שבין גוף, רגש ותודעה. ב-NLP אנחנו מאמינים "שהמפה אינה השטח", ושהחוויה הפנימית והסובייקטיבית של האדם מעצבת את המציאות שלו. כך, כל אחת מהצ’קרות יכולה להתפרש כמוקד נוירולוגי-רגשי-רוחני שיוצר את עולמנו מבפנים.
הצ’קרה הראשונה – הבסיס (Muladhara)
כאן מתחיל הכול. עוגן הבטיחות הקיומי. ב-NLP אנחנו מדברים על המשאבים הפנימיים שלנו – והצ’קרה הזאת היא המשאב של ביטחון, שורשיות והיכולת "להחזיק" את עצמנו. רוב האנשים שמגיעים להנחיה, נוגעים בדרך זו או אחרת בנושא הביטחון וההערכה העצמית שלהם. חוויות הילדות משפיעות על האני הבוגר ולעיתים קרובות משבשבות את הביטחון העצמי שנולדנו איתו.
הנחת יסוד "לכל אדם יש את המשאבים הדרושים לו כדי להגשים את מטרותיו". מדגימה לנו את הכוח העצום הטבוע בנו ועוד מהרגע שנולדנו. אם יש פחדים קיומיים או תחושת חוסר ביטחון – ייתכן שהמערכת הפנימית זקוקה ליצירת עוגן מחודש. תהליכי NLP שונים כגון, מיטוט עוגנים, מעגל המצוינות ועוד משתמשים בתהליך שנקרא עוגן כדי לחזק את התכונות והעוצמות שלנו.
הצ’קרה השנייה – צ’קרת המין (Svadhisthana)
זהו המרכז הרגשי, המיני והיצירתי. עיבוד חוויות רגשיות עובר דרך הגוף, דרך התנועה, דרך הזרימה. הרבה פעמים, כאנשים בוגרים, אנו מכבים את הצ'קרה הזאת, בעזרת החברה אנו נמנעים להביע את היצירתיות שבנו, את הרגשות שמציפים אותנו ואת המיניות והתשוקות שלנו.
ב-NLP אנחנו מתייחסים לרגש כחלק בלתי נפרד ממצב התודעה שלנו. כשהצ’קרה הזו פתוחה, יש נגישות לרגש, לסקרנות, לחופש פנימי. חסימה תורגש כקונפליקט פנימי שמביא לאי נוחות. הרגש הוא משמעותי ביותר, אך כדאי שהוא יהיה באיזון עם המחשבה וההתנהגות שלנו (על כך אפשר לקרוא במאמר על מעגל החוויה)
הצ’קרה השלישית – מקלעת השמש (Manipura)
המקום שבו נולדת תחושת הערך העצמי והיכולת לפעול. ככל שאנו עולים במעלה הצ'קרות, אנו נוגעים ברבדים עמוקים יותר. חוסר איזון בצ'קרה הזאת יכול לבוא לידי ביטוי בכעסים תכופים, או בצורך בשליטה, חוסר ביטחון. אך ברגע שמצליחים להגיע לאיזון (הרבה פעמים על ידי טכניות נשימות, הרפיה, דמיון מודרך ועוד), ניתן לעצור את התהליך האוטומטי. לבחון מה האסטרטגיה של המונחה, איך באה לידי ביטוי הכוונה החיובית של הכעס. הנחת היסוד: "אפשרי בעולם - אפשרי עבורי", נותנת לנו תקווה לשינוי.
פה אנחנו פוגשים את הסיפור הפנימי שלנו על עצמנו – "מי אני", "מה אני שווה", "מה מותר לי לרצות". כל שינוי התנהגותי עובר דרך הצ’קרה הזו.
הצ’קרה הרביעית – הלב (Anahata)
כמה דובר על הלב, על הרגש, על האהבה, החמלה, על חשיבות הקשרים הבין אישיים. יצירת תקשורת מקדמת ופעילה היא אחת היסודות של ה NLP. על ידי תהליכי ראפור, קריאת שפת גוף, אמפתיה והבנה עמוקה של האדם שנמצא מולנו, נוכל לשפר את התקשורת עם כמעט כל אדם.
צ'קרת הלב מבטאת את מרכז האהבה, הסליחה, הקבלה. מערכת היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים קשורה ישירות לרמות הזהות והערכים.
בתהליכי NLP אנו נוגעים לעיתים קרובות בערכים החשובים לנו, שהם גם מניעים אותנו, אנו בודקים עד כמה הם משמעותיים בחיים שלנו, הן אבני היסוד של הפירמידה שמייגת אותנו. כדי להגיע לערכים האלו אנו שואלים בין היתר: מה חשוב לי באמת? האם אני אוהב את מי שאני?
כשהלב חסום – אנחנו לא שומעים את אותו, אנחנו לא מחוברים למהות האמיתית שלנו. אך כשהוא פתוח – קל לנו יותר לייצר שינוי שמבוסס על חמלה, אהבה, חיבור ולא על מאבק.
הצ’קרה החמישית – הגרון (Vishuddha)
"הגוף והמוח הם יחידה בלתי נפרדת ומשפיעים זה על זה". לפי הנחת יסוד זאת, קיים חיבור משמעותי בין הגוף לנפש. כאב, מחלה או דלקת באזור מסוים בגוף, מבטאים קושי נפשי הקשור לאותו אזור. אוכל לספר כי מספר פעמים סבלתי מכאבים ומדלקות בגרון, כאשר חקרתי את הנושא ביני לבין עצמי, גיליתי כי הסיבה לכך היא נפשית. היה לי קושי להתמודד מילולית בסיטואציה מסוימת, הלא מודע שלי העדיף לשתוק, לעיתים הוא מבטא פחד להביע דעה או לשים את עצמי במרכז.
צ'קרת הגרון אחראית על ביטוי אישי. אמת פנימית ותקשורת מול הסביבה. "משמעות התקשורת שלך היא בתגובה המתקבלת". ב-NLP – מילים יוצרות מציאות. אנחנו אחראיים על המסר שיעבור הלאה.
השפה שלנו מגלה את דפוסי החשיבה – וכאשר הגרון פתוח, יש חיבור בין חוויה פנימית למילים. חסימה תתבטא בדפוסי שפה מצמצמים ("אני לא יכול", "זה לא בשבילי") ואילו איזון מאפשר תקשורת נקייה, ממוקדת, שמחוללת השפעה.
הצ’קרה השישית – העין השלישית (Ajna)
ורמת הצ'קרה עולה, האזור הזה בגופנו מבטא את האינטואיציה, את מרכז החזון והדמיון.
ב-NLP עובדים רבות עם דמיון מודרך – יצירת תמונה מנטלית עתידית, חזון שגורם למוח להתחיל "לארגן" את עצמו בכיוונו. וולט דיסני אמר: "אם אתה יכול לחלום את זה אתה יכול לעשות את זה". על ידי תהליכי NLP עמוקים, טכניקות נשימות, דמיון מודרך ומדיטציות, אפשר להתחבר לרמה גבוהה יותר. אחד הקשיים שאני פוגש אצל המונחים והתלמידים שלי, הוא הקושי לחלום בגדול, החיבור לרציונליות במקום החיבור לעוצמות שיש בנו.
על ידי חיבור לצ'קרה זאת, נוכל לשנות דפוסי חשיבה, ליצור קשר רוחני עמוק לאדם שנמצא מולנו, להתחבר לאמת שגדולה מאיתנו ויחד עם זאת להתבונן לתוך עצמנו ולמצוא את הכוחות והעוצמות שבנו.
הצ’קרה השביעית – הכתר (Sahasrara)
אחת השאלות שמטרידות אותי ברמה האישית ואני מאמין שגם אתכם, היא: למה באנו לפה? מה המהות של כל זה? סביר להניח שזה כדי להשיג כסף, כוח וכבוד (שלושת הכ'), זה לא לאכול, לשתות ולהנות. כנראה שיש כאן אמת גדולה מאיתנו. החיבור למשהו שגדול הרבה יותר ממני, שהוא המהות של כל זה. אולי זה החלק שהכי קשה להבין, כי הוא לא מוחשי, ויש אנשים שלעולם לא יתחברו למקום הזה.
ב-NLP זה עשוי להתבטא בחיבור לרמת הייעוד או החזון (הרמה הגבוהה במודל הרמות הלוגיות של דילטס).
על כך יש מאמר נוסף שמדגים את הקשר בין הרמות הלוגיות של דילץ לבין שבעת הצ'קרות. ש
באחד מתהליכי ה NLP הקלאסיים, אנו עוברים מסע אל עבר החזון והייעוד שלנו. זה אחד מנקודות הקצה שנרצה להגיע אליהם.
NLP כדרך לפתיחת הצ’קרות
העבודה עם הצ’קרות ועם NLP משתלבת באופן טבעי: שניהם מתבססים על הקשבה פנימית, על חיבור בין גוף לנפש. שניהם מציעים גישה לחוויה הסובייקטיבית. שתי הגישות עוזרים לייצר שינוי דרך מודעות, דמיון, שפה ומגע רגשי ולבסוף חיבור למודעות העליונה, למהות שלנו, לייעוד ולחזון שלנו.
ולכן – כל חסימה אנרגטית בצ’קרה, ניתנת לזיהוי ועיבוד גם דרך כלים של NLP: שינוי אמונות, יצירת עוגנים, ניתוב מחדש של חוויות, דמיון מודרך והתמקדות בתחושת המשאבים הקיימים.
זהו מסע מהשורש – אל הקודקוד. מסע של ריפוי, גילוי, והיזכרות בעוצמות שקיימות בנו תמיד.
כמו שצ’קרה היא "גלגל" – גם אנחנו נמצאים תמיד בתנועה.